בעיות פוריות אצל האישה

כשחושבים על כניסה להריון בפעם הראשונה, עולה החשש, האם ייתכן ויהיו בעיות עם התהליך. בעיות מהסוג נקראות בעיות פוריות והן נפוצות בכ-15% מהאוכלוסייה בישראל.

מתי צריך להתחיל לחשוש ולבדוק את זה?

כמו בכל תחום רפואי, כך גם בנוגע לבעיות פוריות ישנה הגדרה רפואית ברורה המעבירה את הגבול בין המצב הנורמלי למצב שדורש בדיקה. ההגדרה הרפואית לבעיות פוריות הינה העדר יכולת להרות לאחר שנה של קיום יחסי מין בזמן הביוץ.

כתוצאה מהגדרה זו, לרוב (וזה תלוי בהיסטוריה האישית והמשפחתית), זוג שמתקשה להיכנס להריון ישלח לבדיקות פוריות רק כשנה לאחר שהחלו לנסות. הסיבה לכך נובעת מהסטטיסטיקה, שהסיכוי להיכנס להריון לאחר חודש של קיום יחסי מין סדירים, ללא אמצעי מניעה מגיע רק ל-25%. עם זאת לאחר שנה מדובר על סיכוי של 85% ולכן כבר ניתן להעריך שיכולה להיות בעיה.

במרבית המקרים, כ-90%, ולאחר ביצוע הבדיקות הרלוונטיות, ניתן יהיה לאתר את הסיבה לאי הפוריות.

הסיבות העיקריות לבעיות פוריות

לעומת מה שרבים חושבים, הסיבות לבעיות פוריות של זוג מתחלקות שווה בין שווה בין האישה והגבר. כשליש ממקרי אי הפוריות קשורות לבעיות אצל האישה, שליש נוסף קשור לבעיות של הגבר והשליש הנותר מגיע משילוב של בעיות של שני בני הזוג.

הסיבות אצל הגברים והנשים שונות משמעותית ומושפעות מגורמים שונים, אך המשותף לכולן הינה העובדה שניתן לחלק את כל הסיבות לסיבות סביבתיות וסביבות גנטיות.

הגיל ומשמעותו

ההבדל העיקרי בבעיות הפריון בין גברים לנשים, הינה העובדה שאצל נשים לגיל יש משמעות. כאשר אישה נולדת היא מכילה בגופה את כלל הביציות שילוו אותה לאורך חייה. לאורך תקופת הפריון (אשר מתחילה עם קבלת המחזור הראשון), האישה חווה ביוץ פעם בחודש. במהלך הביוץ ביצית אחת מופרשת מהשחלה, לכן כל חודש מספר הביציות של האישה קטן. החל מגיל 35, מספר הביציות אצל האישה קטן משמעותית כך שלקראת גיל 45 סיכויי האישה להיכנס להריון שואפים ל-0.

ביוץ לא סדיר/לא תקין

בעיות פריון נוספות יכולות לנבוע מבעיות בביוץ. הסיבה המוכרת והשכיחה ביותר הינה שחלות פוליציסטיות. מדובר על תסמונת אותה חוות כ-15% מהנשים. נשים המאובחנות כסובלות מתסמונת זו חוות בדרך כלל, אי סדירות בווסת (שנובע מהבעיות בביוץ), השחלות שלהן מכוסות בזקיקים קטנים וכן הן סובלות מתופעות לוואי כתוצאה מרמות גבוהות של טסטוסטרון.

סיבות נוספות ופחות מוכרות להפרעות בביוץ יכולות לכלול בתוכן, הפשרה מוגברת של הורמון הקורטיזול, מחלות המשפיעות על בלוטת יותרת המוח המווסתת את רמות חלבון החלב (פרולקטין) בגוף.

הפרעה נוספת אשר עלתה לכותרות בשנים האחרונות הינה ציסטות בשחלות הנובעות ממחלת האנדומטריוזיס. תאי רירית הרחם אצל נשים הסובלות מאנדומטריוזיס נודדות אל מחות לרחם ויכולות לפגוע בתפקוד השחלה ובכך להפריע לתהליך היווצרות והבשלת הביצית.

הפרעות מכאניות

הפרעות מכאניות נובעות בדרך כלל מהידבקויות באזור החצוצרות או הידבקויות תוך ביטניות. הידבקויות תוך ביטניות יכולות להיווצר בשל דלקות באזור, מחלות כמו שחפת, קרוהן וקוליטיס. הידבקויות אלו גורמות להפרעה פיזית בדרכו של הזרע אל הביצית וכך מונעות את האפשרות להפריה.

בעיות פיזיות

ההפרעה האחרונה שקיימת הינה הפרעה פיזית באזור הרחם. לאחר ההפריה, הביצית המופרת עוברת אל הרחם ונדרשת לבצע השרשה בתוך רירית הרחם. חסימה ופגיעה ברחם עשויה לפגוע ביכולת של הביצית המופרעת להשתרש ולהמשיך את ההריון.

הפרעות מהסוג יכולות להיות קשורות במומים מולדים או במומים שנרכשו לאורך החיים. פגיעות ברחם עשויות להתרחש בשל מחלות מין, בשל מחלת האנדומטריוזיס, בשל פוליפים או צלקות כתוצאה מניתוח ברחם.

הפן הרגשי

הדבר העיקרי והחשוב ביותר לזכור, בעיות פוריות אינן אשמתך (!) בין אם מדובר בבעיה מולדת או בבעיה נרכשת. כיום במקרים רבים ניתן לטפל בשורש הבעיה או לבצע תהליכים שונים אשר יאפשרו את הריון האישה ולידה טבעית. במקרים אחרים ניתן לפתור את בעיות הפריון באמצעות ביצוע של הפריה חוץ גופית. בכל מקרה, זכרי, תהליך זה הוא תהליך ארוך ומסובך, אך גם תהליך שעשוי בסופו לגרום לך לאושר רב. אם את מרגישה צורך להיוועץ עם פסיכולוג, עשי זאת, זה צפוי לעזור לך אישית וגם לתהליך עצמו.